משפחה

לפני כמה שעות מיכל ואפרת שלחו עדכון על זכרון חדש באתר שלך. כן באתר שלך ניר. נכנסתי לאתר אחרי חודשים ארוכים בהם לא ביקרתי בו. וליבי נשבר, הדחקה ממשוכת התפוצצה לה ברגע! למה?! למה?!!!! זה פשוט כל כך כואב, למה לאיש יפה כמוך, נפש עמוקה, נדירה, מצחיקה, מרוממת, וחכמה, למה צריך אתר? ניר אהוב, אני מתגעגע אליך, פשוט מתגעגע, רוצה אותך כאן ועכשיו, איש אמיתי, לא אתר הנצחה, אני כל כך כועס ועצוב. אני עובר על כל התמונות וליבי מתמלא בגעגוע ענק, בזעם, בתסכול, למה נלקחת מאיתנו?! אין לי תשובות…רק דמעות

לינק לפודקאסט מתוך סדנת חלונות. סדנת כתיבה שנוצרה בעקבות ה 7 באוקטובר להורים שכולים ומפוני העוטף.

הפרק הוא עם טובה אמא של ניר, שם משתפת על הסדנה על ניר ומה שבין לבין.

חגים ומועדים הם באים והולכים

השבוע באחת הנסיעות לעבודה עננת אבק עטפה את האוויר וחנקה את הנשמה

חשבתי לעצמי כמה קל לנקות את האבק מהרכב וכמה קשה לנקות את הכאב הדביק והסמיך שנדבק לי ללב

בכביש בין רמות לאוניברסיטה התנוססו שלטים של מתווכים למינהם שמבטיחים הבטחות עם חיוך מנוכר.

אני זוכרת, ניר, שחזרת מגרמניה ושקלת להיכנס לעולם התיווך

ירדתי עלייך ומיד עלה לנגד עיניי פוסטר שלך כמתווך וזה פשוט לא הסתדר לי, התנגדתי בתוקף.

עוד עונה כמעט הגיעה לסיומה וריח של אחת חדשה בפתח.. ריח של כמעט פסח. ואנחנו כמעט משפחה כמעט שמחים כמעט שלמים.

לנצח כמעט.

ניר אהוב שלי. האם גם בענן שלך יש אביב?