אני זוכר שהגעתי לחו"ל לעבודה, חודש אחרי השחרור מהצבא, בלי שום מושג מהחיים ואחותי כבר אז אמרה תנסה לעבוד עם פורוטי, הוא תותח. והנה עבדנו ביחד 4 וחצי שנים בכל חור בעולם. תמיד היית תותח.
איך אהבתי את השטויות שאתה אומר בגרמנית, את הבדיחות המוזרות שאיכשהו כל שבוע היית ממציא. זוכר כל מקום שהתחמצצנו בו, זוכר כל יציאה הזויה שהיית מצטרף אליך, זוכר כל בדיחה שהיית מספר, זוכר איך צחקו לך על השיער שהיינו בביקורת דרכונים בארה"ב, זוכר שרצית שנצא ביומולדת שלי למרות שהיינו בבאסה ובסוף הגענו לבר עם דראג שואו הזוי. זוכר את הכל ולא אשכח. מתגעגע פירציק.
