אוזורה, קיץ 2018
הגענו למקום המופלא הזה שזכיתי לחגוג בו איתך את החיים, החופש והמוזיקה.
הגענו בנפרד לפסטיבל, אתה היית עם החברים ואני עם החברות שלי.
כל אחד התחיל את המסע שלו בנפרד וידענו שכמו תמיד נמצא אחד את השניה. היום התחיל שימשי וזוהר ובאוזורה כמו באוזורה הגשם הפתיע במלוא הדרתו. סופה ענקית התקרבה אלינו, גשם גשם גשם. ספוגה ומבוהלת הגעתי לפומפויי, המים ברחבה זרמו והגיעו כמעט עד הברכיים, אין אדם שלא ספוג ברחבה הזו.
כבר ערב, איפה אתה ניר, זוכרת כמה דיברתי בראשי, הרגשתי שאתה יכול לשמוע אותי ולהרגיש שאנחנו קרובים ועוד מעט נתראה.
המוזיקה מנגנת, הגשם יורד, אני מסתובבת בין כל האנשים הספוגים ופתאום רואה רעמת תלתלים. אני מתקרבת ואתה, גבוה יפה ואהוב עומד כמו מלאך, מחייך אלי חיוך ענק, עיניים טובות, וכמובן יבש, תלתל אחד בראשך לא נרטב, היחידי ברחבה שיבש!
בהחלט היה גאה