דאמפ חדר אוכל
כאשר הגענו לבחור עבודות בקיבוץ בשל"ת ראשון, פורטי הסתער על תפקיד העובד חדר אוכל. במיוחד הוא אהב את זה שככה הוא יוכל להכיר את כל מאות תושבי ואורחי הקיבוץ ולפגוש אותם על בסיס יומיומי. והכוונה היא לכולם, מייסדי קיבוץ ותאילנדים וחברים של חברים.
הבעיה היא שבתחילת השל"ת עוד לא היו לו עדשות, לא מספר גבוה אבל הוא התקשה בלזהות במדויק מי זה מי. זה כמובן לא עצר אותו, הוא פשוט היה מתקרב לכל בן אדם שנכנס. רוב הזמן הוא אפילו לא ניסה להסוות את זה, הוא פשוט הלך ישר אליהם עד שיכל לזהות אותם, ואז היה מסביר בלי להתנצל "בלי המשקפיים אני עיוור כמו מרמוטה" או משהו בסגנון.